החלטה בתיק הע"ז 1730-08

1. בפני בקשת הנאשמת 1 לשינוי פרישת מספר התשלומים לתשלום קנס בסך 30,000 ש"ח אשר הושת עליה  במסגרת גזר דין  וזאת   מ- 15 תשלומים ל- 30 תשלומים , בסך 1,000 ש"ח כ"א.
2. המאשימה התנגדה לבקשה וטענה  כי פריסת התשלומים הינה חלק בילתי נפרד מגזר הדין ועל מנת לשנותו,  על הנאשמת 1 לנקוט בהליך של ערעור.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה החלטתי לדחות הבקשה הלן טעמי:

3. ביום 15.1.12 ניתן גזר דין בתיק שבכותרת בו נקבע כדלקמן- " לפיכך הנני גוזרת על הנאשמת 1 קנס בסוכם כולל של 30,000 ש"ח אשר ישולמו ב- 15 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15/2/2012 ובכל 15 לחודש".
4. סעיף 66 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 מסמיך את בית המשפט לקבוע בגזר הדין כי מועד תשלום הקנס יידחה למועד שייקבע, או כי הקנס ישולם לשיעורין. קביעה זו, הקובעת את מועד תשלום הקנס ואת שיעוריו, ככל שנקבע כי הקנס ישולם לשיעורין, הינה חלק מגזר הדין ואינה ניתנת לשינוי, אלא בדרך של הגשת ערעור על גזר הדין. 
5. אמנם נוהג רווח הוא לשוב ולשנות את מועדי התשלום ואת שיעורי התשלומים גם על ידי בית המשפט אשר נתן את גזר הדין אולם, מדובר בהחלטות אשר בית המשפט איננו רשאי ומוסמך ליתן גם מקום בו ניתנת הסכמת המאשימה לשינוי פריסת התשלומים בדרך המתקנת את גזר הדין. (ראה - ת"פ (י-ם) 2149/04 מדינת ישראל נ' מוחמד ג'עביס, מיום 8.12.09, [פורסם במאגרים האלקטרונים]; כן ראה עמק (ב"ש) 20153/04 רפי גרוסי נ' מדי"י , מיום 26.7.11 [פורסם במאגרים האלקטרונים]).

6.      הדרך הנכונה בה היה על הנאשמת 1 לפעול כדי לשנות את פרישת התשלומים  הינה באמצעות  הגשת ערעור על גזר הדין ולא באמצעות הגשת הבקשה כפי שהוגשה.

7.      לפיכך, דין הבקשה נדחית.

ניתנה היום,  ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: